מפרשים:
1 ‏קלג התורה היא פועלת בלב האדם כמ"ש המאור שבה מחזיר למוטב וע"ש כך נקרא תורה. אבל ‏יש ד"ת שהם מן השפה ולחוץ כמ"ש בחלק קו: על דואג וע"ז נא' למה זה וגו' ולב אין וזה נקרא ‏פטטיא דאורייתא דג"כ טבין להביא האדם לידי תורת אמת כמ"ש שמתוך כו' כמ"ש לעיל אות נט ‏אם אין החטא גורם כבדואג. אבל העיקר הוא ד"ת שנכנס ללב ואיזה נכנס ללב כאשר הוא צמא ‏ומשתוקק מאוד כד"ש ואוכלה ויהי בפי כדבש למתוק שהוא כענין ותורתך בתוך מעי פי' נבלעה בכל ‏האיברים. וכ"א בתדבא"ז פי"ד אין ד"ת נבלעים בלב האדם אלא מי שהוא עיף להם. והעייפות ‏והצמאון הוא מצד החסרון שמרגיש שחסר בדבר ושצריך ד"ת להשלימו. וע"ז א' שבת לא. אי ‏יראת ה' היא אוצרו אין ואי לא לא פי' היראה הוא הרגשת החסרון שמזה יגיע היראה וכמ"ש עקב ‏ענוה יראת ה' והיא האוצר לקבל בה ד"ת. והצמאון הוא בלב מצד היצר וכמ"ש במדה"נ תולדות ‏קלח א דאלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא ליהוי. וכשמתמלא ע"י ד"ת שבמוח שנבלעין בלב אז ‏הוא תיקון חטאי יצרא דעבירה שהוא ע"י התורה כמש"ל כ"פ: ‏